AINT NO LADY היא להקת היפ הופ –ספוקן של נעמה הכהן ותומר ביתן שהלחינו שירים של המשוררת פאט פארקר (ומשורריםות ישראליםות) העוסקים בנושאים חברתיים: זכויות נשים, זכויות מיעוטים, זכויות הקהילה הגאה.
 הטקסטים תורגמו לעברית ע"י משוררות מההוצאה לאור "רעב" והעיבודים שלAINT NO LADY הותאמו לכאן, למזרח התיכון כדי להראות שהנושאים המודברים רלוונטים גם לכאן.
 
 
 

ההרכב הזה לא היה אמור להתקיים והאי פי הזה לא היה אמור לצאת.
 לביתן והכהן היה ברור שתרגום הטקסטים המעולים של פרקר למוזיקה מצרכים מהם לנגן ז'אנר שהם לא מנגנים בדרך כלל ולכן לא חשבו לצאת עם הפרויקט לאור. אבל  ביום שיעל לוי חזן (שהיא חלק מקבוצת "רעב" כמו כן תרגמה את השירים של פאט) וחברה של נעמה  נהרגה מתאונת דרכים הכל השתנה.
 הם לקחו מפיק (טיטו – טום אידן) והיה להם ברור שהאלבום הזה יצא בכל הכוח בשביל יעל ולזכרה.
  

את האלבום מקדם השיר: "יש אישה אחת בעיר" השיר מדבר על סולידריות בין נשים ובפעם הראשונה בשיר פמניסטי לא מפנה אצבע מאשימה כלפי הפטריארכיה אלא מציב מראה לחברה הנשית ומבקש ממנה לשאול את השאלה – כמה אנחנו באמת סובלניות אחת כלפי השנייה. 
 
 על אף גילו הצעיר ולמרות הקורונה הופיע ההרכב על במות מוכבדות: אינדינגב, פסטיבל תדר ואף באירועי שירה ותרבות בתל אביב ומחוצה לה.

מילים: פאט פארקר
 לחנים: AINT NO LADY
 הפקה: טיטו
 תרגום: רעב ספרים. ("איפה תהיו", "אל תתנו לפשיסטים לדבר" ו"החוק" -תורגמו על ידי יעל לוי חזן ז"ל, "יש אישה אחת בעיר" ו"תנועה בשחור" תורגם ע"י יעלי דקל)
 שירה: נעמה הכהן
 גיטרה חשמלית ומחשב: תומר ביתן 
בשירים "החוק" ו"אל תתנו לפשיסטים לדבר" בס: יונתן לייבוביץ'